תנ"ך על הפרק - בראשית טז - טור הארוך

תנ"ך על הפרק

בראשית טז

16 / 929
היום

הפרק

עקרות שרה ולידת ישמעאל

וְשָׂרַי֙ אֵ֣שֶׁת אַבְרָ֔ם לֹ֥א יָלְדָ֖ה ל֑וֹ וְלָ֛הּ שִׁפְחָ֥ה מִצְרִ֖ית וּשְׁמָ֥הּ הָגָֽר׃וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֜י אֶל־אַבְרָ֗ם הִנֵּה־נָ֞א עֲצָרַ֤נִי יְהוָה֙ מִלֶּ֔דֶת בֹּא־נָא֙ אֶל־שִׁפְחָתִ֔י אוּלַ֥י אִבָּנֶ֖ה מִמֶּ֑נָּה וַיִּשְׁמַ֥ע אַבְרָ֖ם לְק֥וֹל שָׂרָֽי׃וַתִּקַּ֞ח שָׂרַ֣י אֵֽשֶׁת־אַבְרָ֗ם אֶת־הָגָ֤ר הַמִּצְרִית֙ שִׁפְחָתָ֔הּ מִקֵּץ֙ עֶ֣שֶׂר שָׁנִ֔ים לְשֶׁ֥בֶת אַבְרָ֖ם בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַתִּתֵּ֥ן אֹתָ֛הּ לְאַבְרָ֥ם אִישָׁ֖הּ ל֥וֹ לְאִשָּֽׁה׃וַיָּבֹ֥א אֶל־הָגָ֖ר וַתַּ֑הַר וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וַתֵּקַ֥ל גְּבִרְתָּ֖הּ בְּעֵינֶֽיהָ׃וַתֹּ֨אמֶר שָׂרַ֣י אֶל־אַבְרָם֮ חֲמָסִ֣י עָלֶיךָ֒ אָנֹכִ֗י נָתַ֤תִּי שִׁפְחָתִי֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַתֵּ֙רֶא֙ כִּ֣י הָרָ֔תָה וָאֵקַ֖ל בְּעֵינֶ֑יהָ יִשְׁפֹּ֥ט יְהוָ֖ה בֵּינִ֥י וּבֵינֶֽיׄךָ׃וַיֹּ֨אמֶר אַבְרָ֜ם אֶל־שָׂרַ֗י הִנֵּ֤ה שִׁפְחָתֵךְ֙ בְּיָדֵ֔ךְ עֲשִׂי־לָ֖הּ הַטּ֣וֹב בְּעֵינָ֑יִךְ וַתְּעַנֶּ֣הָ שָׂרַ֔י וַתִּבְרַ֖ח מִפָּנֶֽיהָ׃וַֽיִּמְצָאָ֞הּ מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה עַל־עֵ֥ין הַמַּ֖יִם בַּמִּדְבָּ֑ר עַל־הָעַ֖יִן בְּדֶ֥רֶךְ שֽׁוּר׃וַיֹּאמַ֗ר הָגָ֞ר שִׁפְחַ֥ת שָׂרַ֛י אֵֽי־מִזֶּ֥ה בָ֖את וְאָ֣נָה תֵלֵ֑כִי וַתֹּ֕אמֶר מִפְּנֵי֙ שָׂרַ֣י גְּבִרְתִּ֔י אָנֹכִ֖י בֹּרַֽחַת׃וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה שׁ֖וּבִי אֶל־גְּבִרְתֵּ֑ךְ וְהִתְעַנִּ֖י תַּ֥חַת יָדֶֽיהָ׃וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הַרְבָּ֥ה אַרְבֶּ֖ה אֶת־זַרְעֵ֑ךְ וְלֹ֥א יִסָּפֵ֖ר מֵרֹֽב׃וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶל־עָנְיֵֽךְ׃וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן׃וַתִּקְרָ֤א שֵׁם־יְהוָה֙ הַדֹּבֵ֣ר אֵלֶ֔יהָ אַתָּ֖ה אֵ֣ל רֳאִ֑י כִּ֣י אָֽמְרָ֗ה הֲגַ֥ם הֲלֹ֛ם רָאִ֖יתִי אַחֲרֵ֥י רֹאִֽי׃עַל־כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃וַתֵּ֧לֶד הָגָ֛ר לְאַבְרָ֖ם בֵּ֑ן וַיִּקְרָ֨א אַבְרָ֧ם שֶׁם־בְּנ֛וֹ אֲשֶׁר־יָלְדָ֥ה הָגָ֖ר יִשְׁמָעֵֽאל׃וְאַבְרָ֕ם בֶּן־שְׁמֹנִ֥ים שָׁנָ֖ה וְשֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים בְּלֶֽדֶת־הָגָ֥ר אֶת־יִשְׁמָעֵ֖אל לְאַבְרָֽם׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
וישמע אברם לקול שרי. לא אמר ויעש כן אלא אמר ששמע לקול שרי לומר אע"פ שאברהם נתאוה לבנים מאד לא עשה בלא רשות שרי וגם עתה לא נתכוון שיבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה אלא שיהיה לשרי נחת רוח בבני שפחתה או כמו שאמרו רבותינו שבזכות זה תזכה לבנים ואמר עוד ותקח שרי להודיע שלא מיהר אברהם לדבר עד שלקחה שרי ונתנה אותה בחיקו ואמר הכתוב שרי אשת אברם. אברם אישה. לרמוז כי שרה לא נתייאשה מאברהם ולא הרחיקה עצמה ממנו אלא היא אשתו והוא אישה אלא שרצתה להיות גם הגר אשתו ועל כן אמר לאברהם אישה לו לאשה שלא תהיה כפילגש אלא כאשה נשואה לו וכל זה מוסר שבה וכבוד שנוהגת בבעלה: מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען. פירש"י ללמדך שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המנין לפי שלא נאמר ואעשך לגוי גדול עד שבא לארץ ישראל. וכתב הרמ"בן משמע דוקא לאברהם אין ישיבת חוצה לארץ עולה לו שלא הובטח תחלה אבל לשאר כל אדם עולה וזה אינו שהלכה פסוקה שנינו בכל אדם שאין ישיבת חוצה לארץ עולה לו מן המנין וכן טעו בה המפרשים טעות אחרת שאין דין היושב בחוצה לארץ להוציא אחר ששהתה עם בעלה ולא ילדה אלא ודאי דין זה נוהג בכל מקום ואין אנו למדין מאברהם אלא שאם שהה אדם ה' שנים או עשר בחוצה לארץ אין ישיבת חוצה לארץ עולה מן המנין ונותנין לו עוד עשר שנים מעת ביאתו לארץ אולי בזכות הארץ יבנה. ותענה שרה. חטאה אמנו בזה הענוי וגם אברהם שהניחה לענותה לכן שמע ה' אל ענייה ונתן לה בן שיענה זרע אברהם בכל מיני ענוי: שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה. רמז כי לא תצא לחפשי כי בני שרה ימשלו בה ובזרעה עד עולם: וקראת שמו ישמעאל. ואברהם לא שמע ושרתה עליו רוח הקדש וקראו כן. והרמ"בן פי' המלאך צוה אותה לקוראו כן והיא יראה לקרות שם לבן אדוניה וגלתה הדבר לאברהם וקראו כן ולא הוצרך הכתוב להאריך בזה: פרא אדם. פירש"י אוהב מדברות לצוד חיות. ידו בכל. לסטים. ויד כל בו. הכל שונאים אותו ומתגרים בו. והרמ"בן כתב כי פרא אדם סמוך שיהיה פרא למוד מדבר יצא בפועלו לטרוף ויטרוף הכל והכל יטרפוהו והענין על זרעו שיגדל ויהיו כפראים במדבר ויהא להם מלחמות עם כל אדם. ור' אברהם פי' לשון חפשי פי' שיהיה חפשי כמו מי שלח פרא חפשי אמר שיהיה פרא בין כל האדם שינצח הכל וזהו ידו בכל ויד כל בו פי' שינצחוהו בזה. ועל פני כל אחיו שהם בני קטורה ישכון שיגדל זרעו מהם. וי"מ פרא אדם סוחר הולך למרחוק. ידו בכל שישא ויתן עם הכל בסחורתו. ויד כל בו שיבאו לקנות ממנו סחורתו וכן מצינו בישמעאלים שרובן סוחרים כדכתיב ארחת ישמעאלים וגמליהם נושאים וגו': הגם הלום ראיתי. פי' ר' יוסף קמחי הרואה אותי הוא הנראה אלי כי לא היתה יודעת שהוא מלאך וכאשר נפרד ממנה ולא ראתה אחוריו כדרך אדם שרואה אחורי האדם הנפרד ממנו עד שיתעלם מעינו על כן קראה שמו אל ראי שיוכל אדם ראותו ולא הכירה כי היה אל כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי לא ראיתי כי כאשר דבר אליה הלך מעיניה:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך